הורים רבים מתלבטים לגבי גידול ילדים יחד עם חיית מחמד בבית מהפחד שמא יפתחו אלרגיות או חמור יותר. אבל חשוב להבהיר שבעלי חיים הם הרבה מעבר לרק יצור נוסף שחי בבית איתנו ועם הילד, ילדים לומדים מהם המוןcat-and-dog ומקבלים מהם המון. הקשר בין אנשים לבעלי חיים עניין חוקרים כבר בתחילת המאה הנוכחית,אולם רק החל משנות ה60החלו אנשי מדע להעמיק ולחקור קשר זה ואת השפעתו על הבריאות הפיזית והנפשית של בני אדם בכלל וילדים בפרט תאורטיקנים וחוקרים גורסים כי לבעלי חיים תרומה חשובה להתפתחותם של ילדים וחוקרים נושא זה ללא הפסקה

חשבתם פעם, למה הספרים הראשונים שמראים לתינוק בחייו מכילים תמונות של בעלי חיים? גם הספרות של ילדים גדולים יותר מלאה בחיות וסיפורים על חיות, ומשלים רבים משתמשים בבעלי חיים כדי ללמד לקחים, ואפילו בסדרות וסרטי טלויזיה. דבר זה נובע מכך שבני אדם חשים כי לבעלי חיים חשיבות גדולה בחיים גם לבריאות הפיזית וגם לנפשים שלהם ושל ילדיהם, אם כך מה נותנים בעלי חיים שמשפיע כל כך על הילדים שלנו?

תרומתם של בעלי החיים לילדים באה לביטוי בשלושה מישורים: נפשי,חברתי ופיזיולוגי. לעתים קשה להפריד בין שלושת התחומים,אולם בכל תחום ניתן להבחין בתרומה הייחודית שנותן בעל החיים לילד:

תרומה נפשית: סיפוק אהבה ללא תנאי,ביטחון ומקור גאווה לילד וכן פתוח רגש אחריות ואמפתיה,דימוי והערכה עצמית.

תרומה חברתית: בעל החיים מהווה חבר למשחק,מקור תמיכה חברתית,מתווך חברתי,מאפשר "שבירת קרח",מאפשר לילד חוויה של טיפול בזולת,מאפשר למידה של מעגל

החיים ומעודד אינטראקציה משפחתית.

תרומה פיזיולוגית: בעל החיים תורם להפחתת לחץ הדם,הפחתת קצב פעימות הלב והורדת חרדה.

במחקרים שנערכו ניתן לראות כי ילדים שנשאלו מה הם מקבלים מבעלי החיים שלהם אמרו אחריות, חברה ואהבה, כיף וידע על בעלי חיים. מבחינת ההורים שנשאלו נאמר כי בע"ח הוא חבר ללא תנאי, מאזין טוב, ומפתח תחושת אחריות לילד. ילדים רבים אזר חוו חרם חברתי או נדחקו לפינות החברה מסיבות כאלו או אחרות מצאו בבע"ח חבר שתמך בהם ללא תנאי, וילדים עם בעלי חיים מצאו חברים גם עם בעח דבר שהקל על "שבירת הקחר" ועזר להם למצוא חברים חדשים.
בסקר שנערך בקרב משפחות בארה"ב,ש52 אחוז מהמשפחות דיווחו על עלייה בזמן בילוי המשפחתי המשותף מאז שרכשו חיית מחמד ו70 אחוז דיווחו על עלייה במצב הרוח המשפחתי ובעשיית "כיף" ביחד מאז רכישת בעל החיים.

מבחינה גופנית??

במחקרה של פרידמן (FRIEDMANN,1983) מצאה שלחץ הדם של 26 ילדים שגילם הממוצע 12,היה נמוך משמעותית בנוכחות כלב מאשר בלעדיו.

תמצית המחקרים הנ"ל מצביעה על ההשפעה הרבה שיש לבעלי חיים על ילדים באופן כללי.פעמים רבות השפעה זו מתגברת ונעשית משמעותית וחשובה כשמדובר בילדים חריגים.

גם פסיכולוגים ומטפלים משתמשים בבעלי חיים לטיפול בילדים שחוו טראומה, או עם בעיות התפתחות או נכויות שונות וראו שיפור משמעותי לעומת ילדים שלא טופלו עם בעלי חיים תינוקות וחיות המחמד שלהם

זוג החוקרים אלין ורוברט קיד (ALINE AND ROBERT KIDD) בדקו האם תינוקות מכוונים התנהגויות התקשרות כגון: חיוך,מבט,מעקב,פטפוט,דבור,מגע וליטוף כלפי חיית המחמד שלהם. כמו כן בדקו החוקרים אם יש הבדל בתדירות של התנהגויות אלה בין אם הן מבוצעות כלפי חיה מכנית(צעצוע) 250 תינוקות נחשפו לנוכחות חיית המחמד המשפחתית,בובת צעצוע מכאנית של כלב שהולכת,מכשכשת בזנב,מתיישבת ונובחת ובובה דומה של חתול.התינוקות שנבדקו היו בגילאי חצי שנה,שנה ,שנה וחצי,שנתיים ושנתיים וחצי.

נמצא, שגיל התינוקות משפיע על התדירות של ההתנהגות ההתקשרותית בין חיית המחמד לבין הצעצועים.כמו כן נמצא,שככל שגיל התינוקות עולה ,כך התדירות של ההקשרות לחיות המחמד גבוהה מזו של ההקשרות לצעצועים.

אז לסיכום:

הילדים החמיצו פחות ימי לימודים – גם בגלל חוש אחריות מפותח יותר וגם בגלל שהיו פחות חולים. מערכת החיסון שלהם הייתה בוגרת ויציבה יותר. לילדים הייתה הערכה עצמית גבוהה יותר וביטחון עצמי גבוה יותר. הם נשארו לבד בבית בגיל צעיר יותר והיו עצמאיים יותר.

הכישורים החברתיים של ילדים אלה היו טובים יותר, הם עסקו יותר בתחביבים שונים, ספורט וחוגים. הקשר למשפחה היה טוב יותר, הם היו בעלי יכולת טובה יותר להפגין אהבה ודאגה. ילדים להורים גרושים או כאלו עם קשיי למידה התמודדו טוב יותר כאשר הייתה להם חיית מחמד.

 

נכתב ע"י רויטל קוריאל, מזור – הדרכות רפואה