אוכלוסיית סיכון עיקרית להרעלות היא ילדים.

הרעלות מסוג זה יכולות להתבצע בעקבות שאיפה, בליעה, חדירה דרך ריריות האף העניים והפה וכן דרך עור סדוק. ההרעלה יכולה להתבצע מחומרים כגון: חומצות, בסיסיים, תרופות, סמים, רעלים וכו'.

הרעלה – נטילה של חומר לגוף, המפריעה לפעילות פיזיולוגית תקינה.

מנת יתר – נטילת כמות גדולה יותר של תרופות מהנדרש, העלולה להשפיע על בריאות החולה.

סימנים להרעלות בליעה:

  • נסיבות המקרה.
  • ערפול הכרה.
  • שינוי בקצב הנשימה.
  • אישוני סיכה(צרים כמו ראש של סיכת תפירה) או מורחבים (גם באור).
  • סימנים שונים בהתאם לרעל וצורת החשיפה.
  • אריזות של חומרים מסוכנים.

סכנות:

  • דיכוי הכרה.
  • הפרעות קצב.
  • נזקים פנימיים כגון כוויות באיברים פנימיים.
  • סכנות בהתאם לאופי הרעל וטיבו. 

טיפול:

במקרה של הרעלה מבליעת רעל עכברים, בליעה של חומרי ניקוי או כדורים של תרופה:

  1. אם החומר עדיין בפה יש לנסות להוציא אותו החוצה.
  2. אין לנסות לגרום לנפגע להקיא בכוח, פעולה זו עלולה להזיק יותר מאשר להועיל
  3. ניתן לתת מים כדי לדלל את כמו החומר שיש בקיבה
  4. פנו במיידי לסיוע רפואי והביאו עמכם את החומר בכדי שהצוות הרפואי ידע מה נלקח

במקרה של מגע החומר עם העור או העיניים:

  1. להסיר בגדים נגועים בחומר
  2. לשטוף במים זורמים והרבה
  3. לפנות לטיפול רפואי במקרה של גרד, נפיחות ושריפה

במקרה של שאיפה של גזים רעילים:

  1. יש להוציא את הנפגע לאוויר נקי
  2. לאוורר את החדר
  3. אין לערבב חומרים כדי לא ליצור שחרור של גזים רעילים נוספים
  4. במקרה של איבוד הכרה יש להתחיל בהחייאה במקרה הצורך ולפנות לטיפול רפואי.