נכתב ע"י "רויטל קוראיל – אחראית הדרכה, מזור – הדרכות רפואה"

נראה שמגפות רבות השתוללו בעולם וגרמו לנזקים גדולים ואבדות. כל זה קרה עד תקופת האבעבועות השחורות (small pox). מחלה קטלנית שגם אם משהו הצליח לשרוד הוא היה נשאר עם צלקות על כל גופו. האנשים היחידים שיכלו לטפל באותם נפגעים היו נשים חולבות (שתפקידן היה לחלוב פרות), ולא היה ברור איך הן לא נדבקות. רופא אנגלי שחקר מעט גילה כי החולבות נדבקות מהפרות במחלה דומה אבל של פרות, ושזו רק השאירה שלפוחיות על ידיהן, ובכך הגנה עליהן מהמחלה הקשה יותר.ואז ב1796 לקח הרופא חומר מהשלפוחיות וגרם לאנשים לדבק ב"גרסה קלה" ובכך הציל אותם מהמחלה הקשה יותר.

אז איך הוא עשה את זה?

כל יום הגוף שלנו נחשף למזהמים (נגיפים- וירוסים, חיידקים פיטריות וכו) ומערכת החיסון נלחמת כנגדם. המע' מחולקת לתאים שונים בעלי תפקידים מגוונים, וכשכולם עובדים יחד הם צבא חזק מאוד. ברגע שנכנס פולש לגוף חלק ממע' החיסון מגיעים ראשונים ומשמשים כמעיין מודיעין שדה, ומיד בתגובה אליהן מגיעים התאים הראשונים שאינם ספציפיים למחלה אך הם מעכבים את התקדמות בפולש. בזמן הזה הגוף מייצר נוגדנים ספציפיים שיהרגו את הפולש. ולאחר שהמלחמה הקשה עברה מגיעים תאי זיכרון ורושמים כל מה שקרה כדי שפעם הבאה ידע הגוף בדיוק אילו תאים לשלוח כנגד הפולש, והמחלה תהיה קלה הרבה יותר ולעיתים לא מורגשת.

קורה לפעמים שפולש אחד דומה מאוד לאחר ואז המערכת כבר מוכנה כנגדו. כמו שקרה עם החולבות באבעבועות שחורות. מטרת החיסונים אם כן, היא לחשוף את הגוף למחלות קשות שאולי לא היינו שורדים אותן, בצורה קלה מוחלשת או מומתת כדי שהגוף ייצר נוגדנים כנגדה ובאם בעתיד נחשף אליה בצורה טיבעית הגוף כבר ידע מראש כיצד להתמודד איתה. אז אם כולם מחסנים, אני יכולה לא להתחסן או לא לחסן את הילדים? שאלה זו חוזרת הרבה בקורסי העזרה ראשונה שלנו.

אז התשובה היא לא. מחקרים רבים מצביעים כי כאשר ישנה ירידה כלשהי בחיסונים האוכלוסיה נחשפת יותר ויותר לאותו גורם. גם אם כרגע בגן הילדים הילד כביכול מוגן בשל "אפקט העדר", שאר הילדים מחוסנים והוא לא, אז אין מי שיעביר לו את המחלה, כאשר יצא החוצה ויחשף לשאר העולם או בהמשך חייו כאשר יהיה גדול יפגש עם המחלה והתוצאה תהיה קשה הרבה יותר. לדוגמא- אישה שלעולם לא חוסנה כנגד אדמת, היה והיא נדבקה במהלך ההריון עלולה ללדת תינוק חרש, גבר שלא חוסן לאבעבועות רוח בגיל מבוגר עלול ללקות בעקרות. כלומר המחלות הללו קלות יותר בילדות ובעלות השלכות גדולות וקשות יותר בבגרות.

תלמדו מהלקח של ארה"ב, כאשר הייתה עלייה גדולה בחיסונים כנגד חצבת, הורים רבים כבר חשבו כי המחלה נעלמה מהעולם וכי אין צורך יותר לחסן ובאותה התקופה הייתה מגפה קשה של חצבת עם נזקים גדולים. כיוון שילד שלא חוסן יש לו סיכון של פי 35 יותר להדבק בחצבת מילד שחוסן.

אם כן מתי לא לחסן?

כאשר יש מחלת חום גבוה- בכדי שהגוף לא יאלץ להתמודד עם המחלה ותסמיניה ובנוסף עם תופעות הלוואי של החיסון בתגובה אלרגית לחיסון ומרכיביו- ישנם חיסונים המורכבים מחלבון ביצה וילד שאלרגי לביציים עלול לפתח תופעות קשותבמצבים בהם יש בעיה במערכת החיסון בשל טיפול תרופתי, מחלה, או בעיה מולדת.אילו חיסונים ניתנים כיום לילדים ותינוקות?

מחומש- טטנוס-דיפטריה-שעלת+ המופילוסאינפלואנזה B, פוליומרובע- משולש (חצבת חזרת אדמת)+ אבעבועות רוחחיסון נגד פנאומוקוקחיסון נגד דלקת כבד נגיפית Bחיסון נגד דלקת כבד נגיפית Aחיסון כנגד הרוטה