קיימים שלושה גורמים להלם:

1.ירידה בנפח הדם.

2.הרחבת כלי דם

3.ירידה בתפוקת הלב

הלם היפוולמי, תת נפחי –Hypovolemic Shock.

סוג הלם זה נגרם כתוצאה מירידה בנפח ונוזלי הגוף לרוב כתוצאה מאיבוד דם מסיבי או ההתייבשות.

סימנים וסימפטומים:
•דופק מהיר.
•חיוורון(חוסר חמצן בתאים).
•נשימה מהירה.
•זיעה קרה- הפרשת אדרנלין.
•מילוי קפילארי איטי.
•לחץ דם תקין ונמוך בהמשך.
•צמרמורות- בעקבות איבוד דם, איבוד וויסות רמות החום של הגוף, ניסיונות פיצוי.
•יובש בריריות- הגוף לא רוצה לאבד דם.
•אי שקט.
•צימאון- מנגנון פיצוי של הגוף כאשר יש חוסר בנוזלים.
•קור- בעקבות איבוד דם.
•בחילות.
•חולשה.

לחץ דם תקין אינו שולל הלם ולכן אינו מדד אמין לקביעת הלם.

טיפול:
•אבטח נתיב אוויר תוך שמירה על עמוד שדרה צווארי.
•הנשמה/סיוע נשימה באם צריך.
•ספק חמצן בריכוז מקסימאלי.
•גילוי ועצירת שטפי דם חיצוניים בולטים ומסיביים.
•הערכת מצב הלם(דופק, עור ומילוי קפילארי).
•פינוי דחוף לבית חולים.