הגדרה :

ירידה בזרימת הדם המחומצן אל הרקמות, וכתוצאה מכך אספקת חמצן ירודה וירידה ביצירת האנרגיה
התאית.

הלם יכול לבוא לידי ביטוי במצבים שונים אשר לא בהכרח יופיעו רק בטראומה. הגוף שלנו זקוק לשלושה מרכיבים למען אספקת דם תקינה:

הלב = משאבה, כלי הדם = הצינורות ונוזל הדם.

לכן פגיעה בכל אחד מהם תגרום לאיבוד דם ולהלם:

ירידה בנוזל הדם.

הרחבה/פגיעה בכלי הדם

ירידה בתפוקת הלב.

סוגי הלם :

הלם היפוולמי

הלם אנאפילקטי

הלם ספטי

הלם נוירולוגי

הלם קרדיוגני

( פירוט על סוגי ההלם בעמוד הבא )

סימני הלם בפצוע :

הסימנים אשר ניתן לראות בפצוע הלם הם שונים בזמנים שונים של ההלם וזאת עקב ניסיון של הגוף לפצות על אותו ההלם.

ירידה במצב ההכרה: ככל שהפצוע מאבד יותר דם כך מצב הכרתו יתדרדר.

דופק מהיר וחלש: הלב מנסה לפצות על מחסור הדם ולכן עובד בצורה מהירה יותר.

נשימה מהירה ושטחית: כתוצאה מפגיעה באספקת הדם, כך גם אספקת החמצן נפגעת. לכן, הגוף

מנסה לפצות על כך, ע"י הכנסת אוויר במהירות גדולה יותר.

עור חיוור וקר: אחד מתפקידי נוזל הדם הינו לשמור על חום הגוף. הרגע שדם אינו מגיע לכל הרקמות,

הגוף מתחיל להתקרר.

ירידה בתפוקת השתן: עם הירידה בלחץ הדם ובכמות הדם, פחות נוזלים מופרשים החוצה ע"י מערכת

הכליות על מנת לשמר את נפח הדם הקיים.

אפשר לזכור לפי דני החזק: דופק מהיר וחלק, נשימה שטחית ומהירה, יובש בריריות, הכרה

מדרדרת, חיוורון, זיעה, קור.

יש לזכור שזיהוי נפגע שנמצא ב"הלם" קשה לביצוע ע"י הציבור הרחב ולעיתים  גם לצוות הרפואי ולכן אין לבזבז זמן בבדיקות מיותרות. כל זמן שיש אפשרות להתחיל בפינוי מהיר לבית החולים.

הלם היפוולמי :

כתוצאה מירידה בכמות נוזל הדם, האיברים לא מקבלים מספיק דם מחומצן. בדימום מועט הגוף מנסה ואף מצליח לפצות על איבוד הדם, אך לאורך זמן ובמצב של איבוד דם מרובה הגוף אינו עומד בכך ונוצר הלם.

היפוולמי (תת נפחי).

גורמים להלם היפוולמי : שטפי דם,כוויות,שברים,שלשולים,הקאות,הלם המורגי (דימומי) במצב זה נוצרת פגיעה בשלמות כלי הדם אשר מכילים את נוזל הדם ובכל ישנה בריחה ואיבוד דם. גורמים: פציעות ירי, פציעות סכין,חבלות שמערבות פגיעה באיברים
הלם אנאפילקטי :

נגרם עקב חשיפה לגורם אלרגני כלשהו (ארס דבורה, אבקני פרחים). חשיפה זו גורמת לתגובת יתר של המערכת החיסונית ולהרחבת כלי הדם. עקב כך ישנה בריחה של דם מבין כלי הדם ולכן יש ירידה בזרימת הדם אל הרקמות הגורמת להלם.

הלם ספטי :

הלם זיהומי (ספטי) : זיהום נרחב כתוצאה מחדירת גורם זר (חיידק) לתוך מערכת הדם. זיהום כתוצאה מפעילות חיידקית זו גורם לשינויים בחומציות הדם ומפריע לפעולת וויסות לחץ הדם.

הלם נוירולוגי : 

הלם עצבי (נוירולוגי) : כלי הדם שלנו מוקפים ע"י שרירים על מנת שיוכלו להתכווץ ולהתרחב. תגובות אלה הן בלתי רצוניות והם מגיעות מפקודות במוח ע"י העצבים אשר מעצבבים את אותם השרירים. פגיעה במערכת הבקרה (המוח) או בעצבים אשר מובילים את המסרים לכלי הדם, תגרום לכך שתהיה הרחבה שלהם. הרחבת כלי הדם גורמת לירידת לחץ הדם, להאטת זרימת הדם אל הרקמות ולהלם.

הלם קרדיוגני :

הלם לבבי (קרדיוגני) : כל פגיעה בתפקוד הלב תגרום לירידה בלחץ הדם. הלב הינו משאבת נוזל הדם. ברגע שהלב נפגע ישנה ירידה ולפעמים חוסר מוחלט בזרימת הדם, הרקמות אינן מקבלות דם והתוצאה היא הלם.

גורמים: פגיעה בשרירי הלב עצמו,דחיקה או מעיכה של הלב,חדירת גף זר אל הלב,הפרעות קצב

טיפול :

יש לעבוד לפי סכימת הטראומה.

יש לנסות לעצור שטפי דם הנראים לעין ע"י שימוש בתחבושות ולחץ ישיר( נלמד בפרק הבא ) .

הטיפול העיקרי והחשוב ביותר יהיה פינוי מהיר לבית החולים.