טראומה:

חבלה בגוף מפגיעה חיצונית- מכאנית, כימית, חשמלית וכדומה(אבן שושן). טראומה הינה גורם התמותה השכיח ביותר בצעירים ובאנשים עד גיל 45. בטראומה תפקידו של החובש/מע"ר הוא חשוב ביותר, כיוון שיכול להוות לעיתים את ההבדל בין חיים למוות.

קינמאטיקה:

תורת האנרגיה של גופים בתנועה. בטראומה, הקינמאטיקה תסייע לנו להעריך את צורת הפגיעה וחומרתה עם הגעתנו לאירוע.

השלב הראשון והחשוב ביותר בטיפול בנפגע טראומה הוא הערכת האירוע, ניתוח נכון של מכאניזם הפגיעה מספק 905 מהמידע הדרוש לקביעת אבחנה. בהגיענו לזירת האירוע נשאל את עצמנו את השאלות הבאות:
•כיצד נראית הזירה?
•מה היה גובה הנפילה?
•מה פגע במה?
•באיזו מהירות?
•מה היה זמן העצירה?
•האם השתמשו הנוסעים באביזרי בטיחות(קסדה, חגורה, בוסטר)?

נתיב אויר בטראומה:

פתיחת נתיב אוויר – ידני:

JAW THRUST –

שתי כפות הידיים מונחות על עצמות הלחיים והאצבעות דוחקות את הלסת. תמיד צריך לשמור על יציבות של העמש"צ כאשר מדובר בטראומה.

זכור! החשיבות להנשמת נפגע שאינו נושם גדולה יותר משמירה על עמש"צ.

CONCUSSION – זעזוע מוח:

ירידה ברמת ההכרה (טשטוש,דיס-אוריינטציה) על רקע של זעזוע המוחות כנגד תנועה מסוימת.

בדרך כלל לא מלווה בכאבים נוירולוגיים ולא בעל אפקטים מסכני חיים.

קליניקה:

ירידה במצב ההכרה.

אמנזיה "חלונות בזיכרון".

כאבי ראש ובחילות (במידה והרגשת הבחילה ממשיכה זמן ממושך לאחר הפגיעה-יש לחשוד לכיוון פגיעה אחרת)