הכשת נחש:

אין לזלזל בשום תלונה על פגיעה של בעל חיים, גם אם נסיבות המקרה מעלות רק חשד קל להכשת נחש, לעקיצת דבורה או עקרב או כל בעל חיים אחר יש להתייחס בהתאם לנפגע ולפעול לפי הצורך.

עקיצת דבורה, למשל עלולה לגרום לקשיי נשימה קשים ביותר למי שרגיש לה, ואף לגרום למוות. סיפור המקרה הוא השלב הראשון באבחנה.

יש בעלי החיים המצויידים באמצעי מגן שונים-עוקץ, בלוטות רעל, שיניים חדות ועוד. כאשר הם נתקלים בחשד לאויב בלתי צפוי, הם עלולים להפעיל אותם נגדו.

עם ההיתקלות בחשד לאויב או סכנה, מנגנון ההגנה מופעל. הפוגעים באדם הם פרוקי רגליים(דבורים,עקרבים ועכבישים), זוחלים(נחשים), ויונקים(כלבים,זאבים,שועלים וכו').

הנחש הארסי מכיש באמצעות זוג שיני ארס חלולים הממוקמים בקדמת הפה, בזמן ההכשה הארס "מוזרק" לגוף ומתפשט בדרכי הלימפה.

מערכת הלימפה הינה חלק ממערך ההגנה של הגוף מפני זיהומים.

מנגנון הפעלה:
•הרס רקמות כלי דם- חומר מסוים שגורם לקרישה של חלבונים ולהרס רקמות, כלי דם והפרעה למנגנון הקרישה-אובדן מסיבי של נוזלים אל החלל הבין תאי והלם.
•החומר פועל גם על מערכת העצבים ופוגע בה.
•הפרעה למנגנון הקרישה.

ארס הנחש הינו תערובת של חלבונים שאינה יכולה להכנס למערכת הדם(בגלל המשקל המולקולרי של החלבונים) ולכן היא נכנסת למערכת הלימפה ודרכה לדם.

סימנים:

סיפור מקרה.

סימני הכשה-שיני נחש(שתי נקודות דקירה ולפעמים רק נקודה אחת או "שריטה").

שלפוחיות-בצקות(הארס ממיס תאים באזור הפגוע, משנה את חדירות כלי הדם ונוזלים יוצאים מהתאים החוצה, לכן האזור מתנפח).

כאבים ונפיחות.

לימפאנגיטיס-פסים אדומים מההכשה לכיוון בלוטות הלימפה, בלוטות הלימפה האזוריות מתנפחות,כואבות ורגישות למגע וללחץ.

אי שקט.

נימול.

ירידה ברמת הכרה(הניורוטוקסין-פגיעה במערכת העצבים ההיקפית והמרכזית גם יחד, שיתוק שרירים ומוות משיתוק שרירי הנשימה).

שטד"ים תת עוריים.

סימני הלם(ההמורגין- הרס דפנות כלי הדם, הפרעה למנגנון הקרישה ויציאה של דם מכלי הדם החוצה אל החלל הבין תאי איבוד דם רב).

טיפול:

מטרות הטיפול שלנו-להאט את התפשטות הארס.

להגיע לבית החולים כמה שיותר מהר ולתת לנפגע טיפול מתקדם.

הטיפול שלנו כולל 3 מרכיבים עיקריים:

מנוחה מוחלטת.

קיבוע הגף.

ופינוי מהיר לבית החולים.

מה לא לעשות!

לא מניחים ח.ע.- הארס לא פועל במערכת הזאת אלא במערכת הלימפה.

לא מוצצים את הארס- סכנה לנפגע ולמי שמוצץ את הארס.

לא עושים חתך במקום ההכשה-לא מועיל מזרים דם למקום ואיתו ארס.

לא שמים כל מיני תרופות סבתא!

לא מנסים לתפוס את הנחש-סכנת הכשה נוספת.

לא מקררים את המקום-חלבוני הארס פועלים טוב יותר בטמפרטורה נמוכה.

לא משקים את הנפגע במשקאות אלכוהליים!-מחיש את זרימת הדם.

לא צורבים את מקום ההכשה.

* סרטון שמראה מה קורה לדם כאשר ארס נוגע בו :

עקיצת עקרב:

סימנים וסימפטומים לעקיצת עקרב:
•כאב מקומי נפיחות ואודם.
•חרדה.
•נשימה מהירה.
•דופק מהיר.
•יתר לחץ דם.
•ראייה מטושטשת.
•הפרשת רוק מרובה.
•רעידות והתכווצויות שרירים.
•פרכוסים.

טיפול:

מטרות הטיפול שלנו:

להאט את התפשטות הארס.

להגיע לבית החולים כמה שיותר מהר ולתת לנפגע טיפול מתקדם.

הטיפול שלנו כולל 3 מרכיבים עיקריים:

מנוחה מוחלטת.

קיבוע הגף.

ופינוי מהיר לבית החולים.

כאשר ישנו חשד לעקיצת עקרב והנפיחות נראית לעין, ניתן לסמן בטוש את גבולות הנפיחות, כך נוכל להבחין בהחמרת הנפיחות ולפעול בהתאם.
נשיכת עכביש:

נשיכת עכביש עלולה להיות מסוכנת ביותר:

במקום הנשיכה עצמו מתפתח אודם- וממנו והלאה נמשכים פסים אדומים, לאחר זמן מה(כמה דקות עד שעות אחדות) מתחיל הנפגע לסבול מכאב עז במקום הנשיכה, ואחר כך מתפתחים כאבי בטן קשים והבטן מתקשה כאילו לקתה בדלקת המחייבת ניתוח.

בסופו של דבר, עלול להתפתח נמק במקום הנשיכה.

סימנים וסימפטומים לעקיצת עכביש:
•אדמומיות.
•כאב מקומי.
•נפיחות מקומית.
•יתכנו סימני נמק- לאחר מס' שעות.

מערכתיים:
•התכווציות שרירים.
•כאבי בטן עזים- בעקיצה בגפיים התחתונות.
•כאבי גב,חזה וכתפיים- העקיצה באזור העליון של הגוף.
•יתר לחץ דם/ירידה בלחץ הדם.
•בחילות/הקאות.
עקיצת דבורה:

מתוך אלפי האנשים הנעקצים מדי שנה בידי דבורים, רק מעטים יפתחו תגובה, העלולה לסכן אף חיים. בדרך כלל לאחר העקיצה מתפתחת תגובה דלקתית המתבטאת בנפיחות ובכאב מקומיים, ולעיתים גם בגירוד קשה.

הנפיחות המקומית במקרה של עקיצה בלשון עלולה לגרום לקשיי נשימה, ואולם אצל אנשים הרגישים במיוחד לעקיצות דבורים הנפיחות לא תתפתח באזור העקיצה אלא בפנים ובעפעפיים. יכול להיות שיסבלו מקוצר נשימה ואף יגיעו למצב של אובדן הכרה, לחץ הדם שלהם עלול להידרדר, והם אף עלולים להגיע למצב של הלם אנפילקטי.

המצב מסוכן ביותר, ועלול לגרום למוות אם לא יטופל מיד וכראוי.

הדבורה משאירה את עוקצה בעור הנפגע (התוספת החלת התחתון האחורי של בטנה, המכיל את בלוטת הארס), לכן הארס עלול להמשיך ולחדור לגוף-ואילו הדבורה עצמה מתה לאחר העקיצה(מה שלא כן בצרעה, המסוגלת לעקוץ עוד כמה וכמה פעמים.).

סימנים וסימפטומים:
• אדמומיות.
•כאב מקומי.
•נפיחות מקומית.
•תיתכן בצקת מקומית כתוצאה מתגובה אלרגית מקומית.

סימנים מערכתיים- בתגובה אלרגית:
•גירוד.
•פריחה כללית.
•כאבי ראש.
•סחרחורת.
•דופק מהיר.
•ירידה בלחץ הדם.
•התנפחות/בצקות בפנים והלשון.
•קשיי נשימה.

טיפול:
•רחיצת אזור העקיצה.
•גירוד בלוטת הארס (בעדינות ע"י להב ובצורה מאוזנת).
•קירור אזור העקיצה.
•שים לב להתפתחות תגובה אלרגית, השגח היטב!

טיפול בתגובה אלרגית:
•Aהשגח היטב על נתיב האוויר.
•B ספק חמצן בריכוז גבוה.
•אם יש לחולה מזרק Epinephrine (Epiphen) דאג שיזריק לעצמו.
•במידת האפשר החדר עירוי בהקדם האפשרי(לא על חשבון זמן הפינוי).
•פינוי מהיר לבי"ח/חבירה עם נט"ן/אט"ן-חשיבות רבה, אפשרות לביצוע אינטובציה מניעתית למטרת שמירה של דרכי האוויר (סכנה עיקרית באנאפילקסיס).