תת עורי-מופיע כסימן כחול- חבורה.

-פנימי- אינו נראה חיצונית, נגרם כתוצאה מדימום בתוך הגוף.

-חיצוני- פגיעה בכלי דם המדממת אל מחוץ לגוף- שט"ד אשר נמצא בשליטתנו.

איבוד דם= הלם תת נפחי= מוות.

טיפול:

עצירה- חשוב תמיד לזכור שט"ד יש לעצור.

עדיפות עצירה בלחץ ישיר (עוצרים את הדימום נקודתית במקום)על עקיף (עצירה של אזור שלם).

השלמת נפח ראשונית- עירוי (זכור עירוי מחזיר נוזלים לא חומר).

פינוי לבית חולים להמשך טיפול:

-לחץ ישיר ע"י תחבושת לחץ.

-קיבועים כדי למנוע תזוזה.

-משולש לחץ אם התחבושת לא עזרה.

-אלתורים אם אין ציוד מתאים.

עצירת שטפי דם:
•לחץ ישיר- שט"ד ביד/רגל/שוק- חבישת לחץ דגל אנגליה.
•שט"ד במקום שאין אפשרות לחבוש או חסם עורקים, לחץ ישירות עם אגרוף ותחבושת.
•לחץ ישיר- דבר אדיר! לחץ עקיף-חפיף!.

לחץ עקיף :

עצירה ע"י חסם עורקים או נקודת לחיצה.

עצירה מוחלטת של זרימת הדם לאזור הדימום.

הנחת החסם 5-10 ס"מ מעל הדימום.

סכנה- איסכמיה ונמק- מוות של המקום אם לא תחודש זרימת הדם בזמן.

חסם עורקים (ח.ע)- מספר התניות מתי שמים אותו:

1.סיבתי-
•שט"ד בירך-דימום מכיל דם גדולים מאוד. ורידים ועורקים פמורליים, כל פגיעה נחשבת לשט"ד מסיבי, ולכן יש להשתמש בחוסם עורקים.
•קטיעה מלאה או חלקית.
•שטפי דם מרובים (קרעים נרחבים).
•שטף דם משבר פתוח.
•כל דימום אשר לא נעצר ע"י לחיצה ישירה (מוצא אחרון).

2.נסיבתי-
•שמים בהתאם למצב, מאחר וקל לשים חסם עורקים ובמהירות.
•בחושך- לא רואים את סוג ומקום הפציעה.
•מקום מסוכן- שריפה,כביש סואן,יורים.
•יותר מפצוע אחד-יותר מהר מתחבושות.
•בפצוע המחייב פעולות החייאתיות.

סוגי חסמי עורקים:

חסם עורקים מגומי/סיליקון.

מתאים לאיבר צר ורחב.

מהיר לשימוש.

חסמי עורקים מאולתרים:

ח.ע. רוסי- לשימוש באיבר רחב.

ח.ע. הולנדי/לולאה-לשימוש באיבר צר.

נקודות לחץ

מקומות בהם ניתן ללחוץ על עורק ולהפסיק את זרימת הדם לאזור הדימום.

נקודת לחץ מתי?

לחץ זמני עד להנחת תחבושת לחץ/ח.ע.

בדימום במקומות שלא ניתן להניח תחבושת לחץ /חסם עורקים.

לחץ ישיר:

בעדיפות ראשונה, אולם במקרים מסוימים (חושך, מקום מסוכן) מבצעים לחץ עקיף.

כל הפציעות באיברים גליליים ואינם נכנסים בקטגוריה של סיבות נסיבתיות או הגדרות אחרות המתוות שימוש בלחץ עקיף.

תחבושת לחץ ישיר:
•דגש:פתיחה סטרילית של התחבושת : יש לאחוז בצדה החיצונית של הכרית, ולנערה על מנת לפתוח את הרצועות המקופלות(בכל צד זוג רצועות).
•אוחזים ברצועות ומצמידים את כרית התחבושת למקום הפגיעה.
•את הרצועות מורידים כלפי מטה מסביב לאיבר ומעלים כלפי מעלה.
•מעל מקום הפגיעה מבצעים סיבוב של 180(קשירת ברז).
•כל זוג רצועה מהדקים סביב שולי התחבושת.
•קושרים את יתרת הרצועות מעל הקשר הראשון- קשירת הברז.
•בודקים דופק.
•במידה והתחבושת לא עוצרת את הדימום, דם ממשיך לזרום, התחבושת מאדימה או לא יציבה-משתמשים בתחבושת משולש לחץ.

משולש לחץ:
•משולש הבד משמש לביצוע חבישה משנית על גבי חבישה הראשונית שבוצעה באמצעות תחבושת לחץ.
•מגלגלים את משולש הבד.
•עושים קשר באמצע.
•את הקשר שמים על נקודת הלחץ.
•מורידים קצוות כלפי מעלה, מסובבים ומעלים כלפי מעלה.
•מבצעים קשירת ברז ולבסוף קושרים קצוות.
•בודקים דופק.
•במידה ומשולש הלחץ אינו עובד ויש המשך של הדימום עוברים ללחץ עקיף- חסם עורקים.

חסם עורקים:

חסם עורקים מקורי: עשוי מסיליקון או גומי, אורכו 2 מטר.
•3 אצבעות ממקום הפציעה (5 ס"מ).
•שמים ח.ע על המקום ומשאירים רצועה של 15 ס"מ אותה מקפלים בצורת האות ר'.
•מתחילים ב-2 ליפופים מסביב לאיבר הנחסם.
•לאחר מכן מבצעים מספר ליפופים הדוקים.
•בסיום קושרים שני קשרים זה על זה.
•רושמים על המצח או בכל מקום גלוי: ח.ע ואת שעת הקשריה בארבע ספרות (למשל ח.ע 13:18).

אלתורים של חסם עורקים:

חסם עורקים הולנדי- באזור של ידיים ושוקיים:
•מקפלים את משולש הבד לשניים ויוצרים לולאה.
•את הלולאה כורכים מסביב לאזור הפגוע ומשחילים את קצות המשולש לתוך הלולאה.
•מפצלים את קצות המשולש כל אחד לכיוון המנוגד לו.
•מקיפים את האיבר, מותחים בחוזקה וקושרים שני קשרים זה על זה.

חסם עורקים רוסי (בירך בלבד):
•מגלגלים את המשולש ומבצעים קשר במרכזו.
•את הקשר מניחים בצד הפנימי של הירך, על העורק, מהצד השני עושים קשר הדוק, ולאחריו קשר רופף, כך שמתקבלת לולאה.
•שמים מקל קצר בלולאה ומהדקים את הקשר.
•מסובבים את המקל עד שהדם נעצר.
•מקבעים את המקל ע"י קשירת קצוות המשולש.