הקדמה ושעת הזהב:

בשנות השישים של המאה העשרים הרופאים נתקלו בבעיה מאוד חמורה, שיעורי התמותה מטראומה היו מאוד גבוהים. באותם שנים פעלו על פי שיטה שנקראה Stay and play. השיטה אמרה שיש להישאר בשטח ולטפל בפצוע מהפגיעה הכי קשה ועד הפגיעה הכי קלה ורק אז לפנות לבית החולים. לאחר מחקרים, אמרו הרופאים כי הבעיה בשיטה זו היא שבזמן שחבשו לבן אדם את הציפורן הטחול שלו דימם והרג אותו. עם השנים שיטת הטיפול בנפגעי טראומה השתכללה, והרופאים הבינו שהתעכבות בשטח היא מיותרת, שניתן לחבוש את הציפורן בבית החולים, אבל לא ניתן למנוע מהטחול לדמם בשטח, לכן אדם אשר נמצא בסכנת חיים יש להביאו בדחיפות עליונה לבית החולים.

אז מתי למעשה הנפגעים הקשים מתים:

50% מהנפגעים ימותו תוך דקות מזמן הפגיעה. לרוב אין בידנו להציל אנשים אלו.

30% ימותו דקות עד שעות מרגע הפגיעה.

20% ימותו ימים עד שבועות מרגע הפגיעה בעקבות סיבוכים וזיהומים.

הנפגעים בהם אנו נתמקד בעיקר יהיו ה-30%, כיוון שיכולתנו לעזור להם היא גדולה יותר וסיכויי ההישרדות שלהם גדולים יותר. תמותת נפגעים אלו תלויה בעיקר בדבר אחד והוא זמן הגעתם לבית החולים. לוח הזמנים של נפגע שאינו יציב, הוא מאוד צפוף ועליו להספיק דברים רבים על מנת להמשיך ולחיות.

סכימת טיפול זו מסתכמת על עיקרון של אסוף את הפצוע ותן לו טיפול אופטימאלי בזמן מינימאלי בשטח, ופנה בדחיפות עליונה לבית החולים.

Safety & Survey:

הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא הבטיחות האישית שלנו ובטיחות המטופל:
•זהה סיכונים במקום האירוע ונטרל אותם, אם ניתן (הזעק משטרה, מכבי אש, משרק לאיכות הסביבה וכדומה).
•לבש כפפות. הפעולה החשובה ביותר, הסכנות האורבות לנו הן רבות (איידס,צהבת C וכדומה) ואין סיבה שנחשף להן שלא לצורך.
•במקרה הצורך המתן לכוחות ההצלה הנוספים(אותם כבר הזמנו)- אל תסכן את עצמן. אין טעם שגם אתה תפגע.

A-Airway and Cervical Spine Control:נתיב אוויר ועמש"צ.

בשלב זה יש לוודא נתיב אוויר ולבצע קיבוע ראשוני של עמוד השדרה הצווארי.
•קיבוע ראש וצוואר לאורך כל הטיפול.
•סילוק הפרשות.
•פתיחת נתיב אוויר(דחיקת לסת/הרמת סנטר).

Breathing-הבטחת נשימה.

שלב הנשימה גם הוא שלב קריטי ויכול לספק לנו מידע חשוב בנוגע לחומרת הפציעה של הנפגע.
•האם הנפגע נושם?
•מהי איכות הנשימה? מהו קצב הנשימה? האם הנפגע בקוצר נשימה? האם הנפגע נושם נשימה עמוקה?שטחית?
•חשוף בית החזה ובדוק האם בית החזה עולה בצורה אחידה, לעיתים ניתן להבחין בשברים בצלעות בזמן הנשימה בגלל שינוי המקום. האם הנפגע מדבר בצורה ברורה? האם הוא מסוגל לדבר משפטים שלמים? האם נשמעים קולות בנשימה?

Circulation and Bleeding Control-זילוח דם תקין ועצירת דימומים חיצוניים.

יש לעצור שטפי דם חיצוניים בולטים ומסכני חיים (שיטות עצירת שטפי דם ילמדו בהמשך)

יש להעריך האם החולה בהלם(ילמד בהמשך):האם לחץ דם נמוך?

האם דופק פריפרי חזק או חלש? מהו מצב העור? לח/יבש? חם/קר? חיוור/אדום/כחול? האם המילוי הקפילארי תקין(מעל שתי שניות לא תקין).

Disability-הערכת רמת הכרה.

יש להעריך שוב את רמת ההכרה של הנפגע(AVPU),בדיקת והשוואת קוטר אישונים. האם שווים?מגיבים לאור? מורחבים? מכווצים?

הערכת תנועתיות ותחושתיות ברגליים- לחץ של כף היד כנגד כף רגל של הנפגע, לבקש מהחולה ללחוץ את שתי ידי המטפל- לבדוק האם יש שוני בין שני הצדדים- מצביע על פגיעה מוחית (בדומה ל CVA).

Exposure-הפשטה. יש לחשוף בית חזה, הבטן והגפיים על מנת לגלות שטפי דם ופגיעות נסתרות.

כסה את הנפגע מיד בתום הבדיקה על מנת למנוע תת חום-היפותרמיה(יילמד בהמשך).

אין לעכב נפגע בלתי יציב בשטח!

יש לפנות כמה שיותר מהר לבית החולים הקרוב ביותר!

הפעולות שנבצע במידה והנפגע אינו יציב יהיו:
•בדיקה גופנית יסודית- לפגיעות שלא התגלו קודם
•קיבוע שברים זהיר.
•חבישות.
•האם הבטן רכה? קשה?
•הערכה חוזרת של הכרה ואישונים.
•לקיחת מדדים מלאים.

במידה והנפגע יציב נעבור לשלב הבא-סקירה שניונית Secondary Survey.

לעיתים כאשר קיים פצוע עם פגיעה שולית וממוקדת הערכה יסודית ומקיפה לא תידרש(לדוגמא החליק ממים ונחתך באצבע,ללא סיפור ומקרה של איבוד הכרה או נפילה על הראש ו/או הגב).