[fullwidth background_color="" background_image="" background_parallax="none" parallax_speed="0.3" enable_mobile="no" background_repeat="no-repeat" background_position="left top" video_url="" video_aspect_ratio="16:9" video_webm="" video_mp4="" video_ogv="" video_preview_image="" overlay_color="" overlay_opacity="0.5" video_mute="yes" video_loop="yes" fade="no" border_size="0px" border_color="" border_style="" padding_top="20" padding_bottom="20" padding_left="0" padding_right="0" hundred_percent="no" equal_height_columns="no" hide_on_mobile="no" menu_anchor="" class="" id=""][accordian class="" id=""][toggle title="א" open="no"]

אנטומיה: תורה החוקרת את מבנה הגוף.

אנטיגן: כל גורם זר החודר לגוף ומעורר תגובה חיסונית.

אוטם שריר הלב: חסימה מוחלטת של עורק קורנרי אחד או יותר בגלל קריש פתאומי שנוצר, בעקבות כך הלב אינו מקבל את אספקת הדם אותה הוא אמור לקבל ונוצר נמק בתאי הרקמה.

סימנים: כאבים בחזה המקרינים ליד שמאל, לסת ורום הבטן, נשימה מהירה, דופק מהיר, הזעה, חיוורון, חרדה, בחילות והקאות, שינויים במצבי ההכרה ושינויים בדופק.

אפיגלוטיס: סחוס היושב מעל קנה הנשימה, וסוגר אותו בעת בליעה.

אוסטאוקלסטים: תאים האחראים על פירוק העצם.

אוסטאובלסטים: תאי עצב צעירים אשר אחראים לבניית העצם.

אוססאוציטים: תאי עצב בוגרים, תאי עצב המרכיבים את העצם ומעניקים לה את חוזה.

אפידרמיס: שכבת עור עליונה המורכבת ברובה מתאים מתים . בשכבה זו נמצאים גם פתחי הבלוטות [ חלב, זיעה, שיער ].

אסטמה: מחלת ריאה המאופיינת בתגובתיות מוגברת מוגברת של הסמפונות למגוון רב של גירויים, המתבטאת בחסימה של דרכי הנשימה.

[/toggle][toggle title="ג" open="no"]

גרעין התא: הגרעין זהו מרכז השליטה והפיקוד בתא, מכיל את המידע בתוך ה DNA.

גזע המוח: נמצא בחלקו האחורי, תחתון של המוח. מכיל שלושה מרכזים חיוניים : מרכז ההכרה, הנשימה ומרכז הלב וכלי הדם . פגיעה בגזע המוח תהייה ישירות סכנת חיים מידית.

[/toggle][toggle title="ד" open="no"]

דופק: הלומות הדם בדפנות כליו . דופק תקין אצל מבוגר נע בין 60-80.

דרמיס:
שכבה עור שנייה, שכבה זו עשויה בעיקר מסיבים גמישים, מכילה כלי דם ועצבים, בלוטות זיעה, בלוטות חלב וזקיקי שערה.

דימום בלתי נשלט: כל חבלה חודרת או קהה בחזה, בטן, אגן, גב, צוואר, כתף, מפשעה או עכוז.

דימום נשלט: דימום שנעצר בוודאות על ידי תחבושת אישית משולש לחץ. חוסם עורקים בגפיים או בקרקפת בלבד.

דלקת: פעולת נגד של המערכת החיסונית של הגוף . הדלקת פעולת כנגד גל גוף פיזי או כימי זר או גורם מזהם. תהליך הדלקת עצמו גם מזיק לגוף.

דלקת גרון: דלקת גרון נגרמת כתוצאה מחדירת וירוס או חיידק אל הגרון והתיישבותו שם . הסימנים לדלקת גרון הם : כאב גרון, אודם בגרון, נפיחות בלוטות הלימפה, קושי בבליעה, חום, כאבי ראש, בדלקת גרון חיידקית יראו נקודות לבנות בגרון [ תפליטים ].

דום לב: הפסקת פעילות הלב, חוסר דופק, חוסר נשימה, חוסר הכרה. במצב זה צריך להתחיל עיסויים והנשמות במידי.

[/toggle][toggle title="ה" open="no"]

הלם: ירידה בתפקוד הרקמות כתוצאה ממחסור באספקת הדם אליהם.

התייבשות: פגיעה באזן הנוזלים בגוף.

המוח הגדול: תופס 2/3 מנפח הגולגולת. אחראי על פעולות כמו : חשיבה, למידה וזיכרון.

המוח הקטן: אחראי על: שיווי משקל, קאורדינציה, וטונוס השרירים.

הומיאוסטזיס: סביבת גוף פנימית קבועה בניגוד לסביבה חיצונית משתנה.

המטוקריט: היחס בין הדם לפלסמה.

המוגלובין: ההמוגלובין הוא היחידה התפעולית בכדורית הדם . ההמוגלובין מורכב מחלבון ומאטומי ברזל, הקושרים אליהם את ה o2 וה co2 . הברזל הוא הנותן לכדורית הדם את צבעה האדום.

הלם: ירידה בתפקוד מערכת הרקמות. כתוצאה מפגיעה באספקת הדם אליהם.

הרניאציה: דחיקה של גזע המוח לפורמן מגנום.

[/toggle][toggle title="ו" open="no"]

– וושט : צינור העובר בין הלוע לקיבה, מאופיין בפריסטלטיקה .

וריד: כלי דם המחזיר דם אל הלב, בווריד לחץ הדם נמוך מאוד ומהירות הזרימה איטית .

וירוס: טפיל פרימיטיבי אשר אינו מקיים תהליכי חיים באופן עצמאי, זאת אומרת, הוא אינו נושם ואינו מתרבה לבד . בכדי להתקיים הווירוס נכנס לתוך התאים ומשתמש במנגנוני התא. מסיבה זו לא ניתן לפגוע בווירוס עצמו, ולחכן הטיפול בווירוס הוא טיפול בתסמינים בלבד [ חום, שיעול וכו' ]

[/toggle][toggle title="ז" open="no"] זעזוע מוח: הטחת רקמת המוח בדפנות הגולגולת.[/toggle][toggle title="ח" open="no"]

חלחולת: חלקו הסופי של עמי הגס, מסתיים בפי הטבעת.

חזה אוויר פשוט: קיום אוויר בין קרומי הפלאורה. קיימת ירידה בקלות הנשימה בצד הפגוע אך אינו מסכן בשלב זה את הנשימה.

חזה אוויר בלחץ: נוצר במנגנון שסתום חד כיווני המאפשר אך ורק כניסת אוויר על בין הקרומים. האוויר יכול להגיע מהריאה או מחוצה לה. תחילה תפגע הריאה מהצד הפגוע ולאחר מכן תתחיל דחיקה עד פגיעה בריאה השנייה.

חור יונק: פצע שדרכו נשאב אוויר מהחוץ אל בין קרומי הפלאורה , קוטרו גדול כך שהאוויר יעדיף להיכנס דרכו במקום דרך קנה הנשימה.

חזה דם: הצטברות דם בין קרומי הפלאורה.

חזה מרפרף: כאשר יותר משתי צלעות סמוכות נשברות ביותר משני מקומות סמוכים, עלול להיווצר מקטע מנותק.

חרדלים: קבוצת חומרים כימיים, הגורמים נזק לתאי הגוף. פגיעת החרדלים מאופיינת בנזקים המופיעים כעבור זמן מה ובאחוזי תמותה נמוכים יחסית.

חום: חום הגוף מווסת על ידי מערכת העצבים, הוא מושפע מגורמים חיצוניים ופנימיים. טמפ' של 32-42 מעלות חום מאפשרת קיום חיים, אך כל סטייה מהטווח התקין מעידה על בעיה . הטווח התקין הוא 36-37.5 [ במדידה בפה ].

חיידק: ייצור [ תא ] מפותח יותר מהווירוס, החיידק מקיים בעצמו תהליכי חיים [ נושם ומתרבה לבד ] ולכן הוא חי בין התאים . מסיבה זו ניתן לפגוע בחיידק עצמו, ולכן יתווסף לטיפול בתסמינים טיפול בחיידק עצמו על ידי אנטיביוטיקה.

[/toggle][toggle title="ט" open="no"]

טרומבוצטים : טסיות הדם. הטרומבוטים אחראים על מנגנון קרישת הדם .

– טחול : ממוקם בבטן שמאלית עליונה. זהו איבר במערכת הלימפה השייכת למערכת החיסון. מכיל תמיד מאגר של כחצי ליטר דם . פגיעה בטחול היא סיכון למוות מדימום .

טמפונדה ליבית: פגיעה הנגרמת כתוצאה מדימום המצטבר בין הלב לשק העוטף אותו.

טרשת עורקים: תהליך של הצטברות חומרים בתוך העורקים, כך נוצרת הצרות של עורקים וחוסר אספקת דם וחמצן תקינים . גורמי הסיכון העיקריים לטרשת עורקים הם : חוסר פעילות גופנית, עישון, כולסטרול, תורשה משפחתית, גיל, לחץ דם וסכרת.

[/toggle][toggle title="כ" open="no"]

כבד: מיקומו של הכבד הינו בחלק הימיני העליון של הבטן, תפקידיו : נטרול רעלים, ייצור מנגנוני קרישה, ייצור כדוריות דם אדומות בשעת הצורך ומחסן לכדוריות דם זקנות. הכבד מוגן ברובו על ידי הצלעות.

כיס המרה: נמצא מתחת לכבד. מכיל עד כ 50cc מיצי מרה המופרשים ישירות לתריסריון ועוזרים בפירוק שומנים.

כליה: הכליה הינה איבר זוגי. הכליות מסננות את הדם ומפרישות חומרי פסולת וחומרים כימיים זרים. הכליות ממוקמות בצד האחורי של חלל הבטן, משני צדי עמוד השדרה . 1/5 מתפוקת הלב מוזרמת ישירות לכליות.

כוויה: פגיעה בעור כתוצאה מחשיפה לגורמים תרמיים, כימיים או לחשמל.

כווית חום: כוויה הנגרמת עקב חשיפה למקורות חום שונים .

כווית חשמל: נוצרת בגלל החום הרב שיוצר הזרם החשמלי במעברו בגוף. בנקודת הכניסה והיציאה יהיו כווית בדרגה ג', מאפיין של כווית חשמל הינו כווית עמוקות על פני שטח קטן.

[/toggle][toggle title="ל" open="no"]

לחץ דם: הלחץ שמפעיל הדם על דפנות העורקים המרכזיים . לחץ דם תקין הינו : 105-140 סיסטולי, 60-90 דיאסטולי , 30-69 הפרש בין הסיסטולי לדיאסטולי.

לויקוציטים: תאי הדם הלבנים. תפקידים הינו הגנה על מערכות הגוף מפני חיידקים, וירוסים ומזהמים אחרים.

לבלב: נמצא מתחת לקיבה, משמש כבלוטה הורמונלית המפרישה אינסולין וכבלוטת הפרשה המפרישה לתריסריון מימי עיכול חשובים.

לוע: משמש למעבר מזון מחלל הפה לצינור הוושט.

[/toggle][toggle title="מ" open="no"]

מכת חום: פגיעה רב מערכתית כתוצאה מעלייה חדה בטמפ' הגוף, ערב הפרעה במאזן החום [ מעל 40 מעלות חום ] . הגוף מייצר וקולט יוצר חום מאשר שהוא יכול לפלוט.

מוח השדרה: חבל עבה של עצבים, העובר בתוך תעלת עמוד השדרה ומוגן על ידי חוליות עצם. כל גיורי שייקלט ע"י הגוף [ מגע, קול, תנועה ] יועבר דרך מערכת העצבים אל מוח השדרה, משם למוחות הגולגולת ואחר כך תתבצע תגובה.

מעי דק: אצל מבוגר אורכו כ 6 מטר. יוצר פיתולים רבים שתופסים את מרבית חלל הבטן. במעי הדק מתבצעת רוב ספיגת המזון.

מעי עיוור: חולייה המקשרת בין המעי הדק למעי הגס.

מעי גס: מקיף את המעי הדק, קוטרו גדול יותר וארכו כ 2 מטר. נספגים בו רק מים, מלחים וויטמין k.

מיוגלובין: חלבון שכאשר הוא מגיע ממחזור הדם לכליות הוא סותם את הנפרונים בכליה וגורם לאי ספיקה כלייתית.

מורפיום: תרופה נרקוטית מצמח הפרג, משמת להרגעת כאבים עזים אצל חולים או פצועים.

מחלת הנשיקה: זיהום ויראלי הנגרם לרוב על ידי וירוס הנקרא : Epstein bar virus שחודר אל מערכת הנשימה העליונה, ההדבקה הינה באמצעות הפרשות ממערכת הנשימה. סימנים למחלת הנשיקה הם: דלקת גרון, חום ממושך, הגדלת בלוטות הלימפה, הגדלה של הטחול והכבד, חולשה, שינויים בספירת הדם וחוסר תיאבון. הסיבוכים האפשריים במחלה זו הם : תשישות מוחלטת, קרע של הטחול, דלקת בקרומי המוח והיצרות דרכי הנשימה [ שקדים נפוחים ]

[/toggle][toggle title="נ" open="no"]

נשימה אירובית: נשימה המתבצעת בנוכחות חמצן. נשימה זו יוצרת כמות גדולה של אנרגיה.

נשימה אנאירובית: שימה המתבצעת ללא נוכחות חמצן, לדוגמא: במאמץ. נשימה זו יוצרת כמות מועטה של אנרגיה.

נשימה פרדוקסאלית: מתייחסת למצב חזה מרפרף, בזמן שאיפה המקטע יישאר עמוק יחסית לבית החזה העולה. בזמן שאיפה יבלוט החוצה בניגוד לשאר בית החזה היורד.

נקע: מתיחה או קריעה של רצועת המפרק.

נים: כלי דם היוצא מעורק ומתחבר לווריד בנים, מתבצע חילוף החומרים עם התא, לחץ הדם בנים נמוך ומהירות הזרימה איטית מאוד.

[/toggle][toggle title="ס" open="no"]

סינוסיטיס: נקראת גם " דלקת מערות הפנים ", בגולגולת ישנם שבעה סינוסים, הסינוסים הם חללי אוויר בעצמות הגולגולת המוצפים ברירית מערכת הנשימה העליונה ותפקידם הוא לשמש כתיבת תהודה לקול. מחלת הסינוסיטיס נגרמת עקב הפרעה בניקוז הסינוס המאפשרת תנאים נוחים התרבות חיידקים, קיימת גם סינוסיטיס כרונית היכולה לנבוע מבעיות בניקוז הסינוסים או מאלרגיה.

סחוסי הקנה: תפקידם לאפשר התרחבות של הוושט בעת בליעת מזון.

סחוסי העצמות: רקמת חיבור צפופה, חסרת כלי דם הנמצאת בתוך הפרקים.

[/toggle][toggle title="ע" open="no"]

עמוד השדרה: תעלת חוליות עצם המגנות על מוח השדרה.

עזרה ראשונה: טיפול המוענק לפצוע בסמוך למועד ולמקום הפציעה על מנת למנוע הידרדרות במצבו של הנפגע.

עורקים קורנראים: כלי הדם אשר מזינים את שריר הלב בחמצן ומזון. ה co2 והפסלות חוזרים חזרה דרך הורידים הקורנראים.

עורק: כלי דם היוצא מהלב. על העורקים עשירים בחמצן מלבד עורק הריאה המוביל דם אל הריאות. לעורק דופן עבה ושרירית ולחץ הדם ומהירות והזרימה בו גבוהים.

עצבים קרניאלים: 12 זוגות של עצבים היוצאים ישירות מהמוח דרך החורים שבגולגולת ומעצבבים את אזור הפנים [ ראיה, שמיעה, אף, פה וכו' ].

עילפון: ירידה זמנית במצב הכרה כמנגנון זרימה של הגוף לצורך שיפור זרימה הדם למוח.

עישון פאסיבי: חשיפת הלא מעשן לתוצרי שריפת הטבק בסביבה סגורה.

[/toggle][toggle title="פ" open="no"]

פיזיולוגיה: תורה החוקרת את תהליכי החיים המתרחשים בגוף.

פריסטלטיקה: תנועה גלית של התכווצות השרירים הגורמת לדחיפה של חומרים שונים.

פי הטבעת: הפתח בקצה התחתון של מערכת העיכול, מפתח זה נפלטת צואה. נשלט על ידי שרירים טבעתיים רצוניים ולא רצוניים.

פריטואום: נקרא גם קרום הצפק, זהו קרום המקיף את מרבית איברי הבטן.

פרפוזיה: חמצון המוח.

פריקת עצם: יציאת קצה העצם ממקום מושבה במפרק.

פגיעת מעיכה: פגיעה בגפיים הנגרמת עקב לחץ המופעל על השריר. פגיעה זו מתבטאת בעיקר בנזק מקומי לשרירים.

פלזמה: נוזל שקוף בגוון צהבהב הזורם בכלי הדם. הפלזמה מהווה כ 56% מנפח הדם ומכילה בעיקר מים המהווים כ 90% מהרכב.

[/toggle][toggle title="צ" open="no"]

צינור שופכה: יוצא משלפוחית השתן, דרכו זורם השתן החוצה . אצל גברים אורכו כ 19-20 ס"מ ואצל נשים אורכו כ 3-4 ס"מ.

ציאניד: חל"כ קטלני בעל פעילות מהירה ונדיפות גבוהה. שימוש בציאניד יגרום להרג המוני ושיתוק כוח אדם גדול.

[/toggle][toggle title="ק" open="no"]

קריקואיד: הסחוס הפותח את קנה הנשימה. הוא הסחוס הטבעתי השלם היחיד, הקירקואיד מקנה לקנה הנשימה את צורת.

קיבה: שק שרירי הממוקם מתחת לסרעפת. מתבצע בה פירוק מכני וכימי, ונספגים בה מים, מלחים ואלכוהול . חומציות תקינה בחלק זה היא PH=1-2.

קרום הצפק: נקרא גם פריטואום, זהו קרום המקיף את מרבית איברי הבטן.
.
קרומי הפלאורה: כל אחת מהריאות עטופה מעטפת כפולה הנקראת קרומי הפלאורה . לקורמים אלו תפקידם הוא להרחיק את הריאות מהשרירים בזמן נשימה [ בזמן נשימה הן מתרחבות ] . קרומי הפלאורה מורכבים משני קרומים המקיפים את הריאות, החיצוני מחובר לצד הפנימי של דופן בית החזה ולמשטח הסרעפת הפונה לחלל בית החזה, כאשר הקרום הפנימי מחובר בחוזקה למשטחים החיצוניים של הריאות.

קונטוזיה ריאתית: חבורה ברקמת הריאה עצמה אשר אינה מאפשרת תהליך נשימה תקין.

[/toggle][toggle title="ש" open="no"]

שעת זהב: פצוע שיגיע תוך שעה לבית חולים – סיכויי הצלתו גדל בהרבה.

שרירים בין צלעיים: בין כל שתי צלעות קיין שריר המשתתף בתהליך הנשימה.

שרירים חלקים: שרירים המופיעים באיברים פנימיים לדוגמא : צינור העיכול, כלי דם, מערכת הנשימה ומוביל השתן.

שרירים משורטטים: משמשים להנעת השלד ומרכסים מסיבים ארוכים . שרירים אלו הינם רצוניים אך אורך זמן פעולתם קצר יחסית.

שריר לב: שריר הלב בעל תכונות מיוחדות המאפשרות לו להתכווץ בצורה אחידה.

שלפוחית השתן: שק שרירי וחלק שבו נאגר השתן. שלפוחית השתן יכולה לאגור קיבולת עד כ 1.5-2 ליטר שתן.

שופכן [ מוביל שתן ]: צינור שרירי בעל יכולת פריסטלטיות. אורכו כ 30 ס"מ וקטרו כ 5 מ"מ. יוצא מכל כליה, מתחבר ומוביל שתן לכיס השתן.

שכבת שומן [ שכבות תת עוריות ]: שכבת עור תחתונה, שכבה זו אינה חלק אנטומי משכבת העור, עשויה בעיקר רקמות שומן ומעט כלי דם עצביים המזינים את העור. שכבה זו מחברת את העור לרקמות שמתחתיו [ שרירים, עצמות ].

שבר: שבר הינו פגיעה ברציפות הרקמה הקשה.

שבר פתוח: אזור השבר חשוף לסביבה חיצונית.

שבר סגור: אזור השבר אינו חשוף לסביבה חיצונית.

שבר מרוסק: העצם נשברת במספר מקומות.

שבר פשוט: העצם נשברת במקום אחד.

שבר דחיסה: עצם אחת נמעכת לתוך עצמה [ נפוץ מאוד בחוליות עמוד שדרה ].

שבר ענף ירוק: דבר השכיח אצל ילדים, העצם נשברת לחלוטין ונשארות קצוות עצם מחוברות חלקית.

שברי מאמץ: שברי מאמץ הינם סדקים קטנים הנוצרים כתוצאה מעומס יותר. סדקים אלו, אם לא יטופלו, ידרדרו ויחמירו עד למצב של דבר מלא.

שם גנרי: שם של המרכיב התרופתי, שם בינלאומי.

[/toggle][toggle title="ת" open="no"]

תרופה: חומר כימי או סינתטי, המשפיע על התא החי ומשנה את פעילותו לכיוון של זירוז או עיכוב תהליכים.

תפקידי מערכות הגוף:
מערכת הדם : הובלת מזון וחמצן לתאים, הוצאת פסולת ו co2 מהתאים, ויסות טמפ' הגוף והובלת הורמונים.
מערכת הנשימה : חילוף גזים בין מערכת הדם לסביבה החיצונית.
מערכת העצבים : תיאום, פיקוח ושליטה על מערכות הגוף
מערכת העיכול : פירוק המזון הנאכל למרכיבים בסיסים וספיגתם בגוף.
מערכת המין : רבייה.
מערכת התנועה : תנועה של האדם.
מערכת ההפרשה : הפרשת פסולת ועודפי מלחים אל מחוץ לגוף.

תא: התא הינו היחידה הקטנה ביותר המקיימת את כל מאפייני החיים.

תירואיד: אצל גברים זהו הגרוגרת המורגשת. נמצא בחזית קנה הנשימה, ותפקידו להגן על בלוטת התריס.

תריסריון: אורכו כתריסר אצבעות, 25 ס"מ . מתבצע בו פירוק כימי של אנזימי לבלב ומלחי מרה . חומציות תקינה בחלק זה היא PH=8.

תוספתן: רקמת עור היוצאת מחור בתחתית המעי העיוור.

תמט ריאה: דחיקת רקמת הריאה על ידי אוויר או דם הנמצאים במרווח הבין פלאורלי.

תופעות לוואי: תופעות שליליות [ פריחה, קוצר נשימה וכו' ] הנלוות לתופעות הרצויות של התרופה.

תרבית: דגימה אשר נלקחת מאזור מסוים, ונשלחת למעבדה לשם אבחון וזיהוי החיידק. את התרבית ניתן לקחת מכל מקום דלקתי בגוף [ דם, שתן, צואה, עין וכו' ]

תעוקת חזה: תסמונת של כאב בחזה בו הלב אינו מקבל מספיק חמצן.

[/toggle][/accordian][/fullwidth]